קיבלתי שיחה מבחורה שהציגה את עצמה כמור ידידה של גילי, שעבדה אתו לפני כמה שנים בבילבונג, והיום היא מורה למדעים ומתמטיקה בבית הספר יסודי וגם גולשת מורעלת בעצמה.
מור הזמינה אותנו להרצות לילדים לשתי כיתות, ה' ו-ו' על גלישת גלים, כחלק ממיני פעילויות של יום ספורט.
"איזה מגניב!" חשבתי לעצמי. מי היה מאמין שיבוא יום ויזמינו גולשים בישראל להרצות על הספורט הכי אהוב עליי. אבל פה זה לא עצר, אחרי שהיא אמרה לי שזה בבית הספר "שורשים", התרגשתי.
זה היה בית הספר היסודי שלי, מתישהו במאה הקודמת, והאמת תמיד רציתי לקפוץ לבקר, רק שאף פעם לא מצאתי את הזמן לזה.
בלילה שלפני התמלאתי התרגשות כאילו אני מתחילה ללמוד שם את היום הראשון ללימודים בתור ילדה ולא להרצות לילדים בתור מבוגרת.
כשהגענו למקום גיליתי שבית הספר מעט השתנה, אבל הוא נשאר די זהה למה שהיה לי בזיכרון.
מור קיבלה אותנו עם חיוך ענק ונכנסנו לרחבה עם גלשנים. אתם יכולים לתאר את התגובות שקיבלנו, הילדים פשוט לא האמינו שהם רואים גלשנים באמצע היום בבית הספר שלהם.
מאז שאני למדתי שם, בית הספר הפך מסתם בית הספר יסודי, לבית ספר בוטיק. בכל שכבה יש כיתה אחת עם ילדים מקסימים ומחייכים ומורים מדהימים עוד יותר שאוהבים את עבודתם.
מלמדים אותם על איכות הסביבה, מוזיקה ומסתבר גם על ספורט ימי.
ההרצאה הייתה בכיתת מחשבים, לכ- 55 תלמידים, שהתעניינו בעולם הגלישה ובנו.
דיברנו איתם על היסטוריית הגלישה בעולם ובארץ, על הבטיחות בים, סוגי גלשנים וציוד גלישה.
אני מרגישה שניתנה לנו זכות גדולה להשפיע אפילו קצת על הילדים האלה ולקרב אותם לחוויה שאנחנו הגולשים חווים כל כך הרבה ולפעמים לוקחים את זה כמובן מאליו. זה מצית את הרעב לגלישה מחדש כשמספרים על זה ומנסים לחלוק את ההרגשה.
ההכרות שלי עם מור רוזמן נתנה לי תקווה לגבי מערכת החינוך שלנו. מור היא בחורה שבחרה בנתיב ההוראה ממקום של תשוקה, אהבה גדולה ורצון להעניק.
איזה כיף לאותם הילדים שיש להם מורה מדהימה כמו מור. שירבו מחנכים ומורים כמוה.
